המודעות שלנו מחולקת לשלבים.

אולי אפשר, אבל נדיר לעלות בבת אחד בבום במדרגות המודעות , זה ממש בסדר להתפתח בשלבים.

תיאוריות הפגיע הנפגע והפוגע היא אחד הדברים שאפשר באמצעותם להדגים את ספירלת ההתפתחות. כמעט אין מצב שנסתובב בהיכלי החיים האלו בלי שפגענו במשהו בטעות או נפגענו.

עד כמה לפגוע או להיפגע זאת בחירה?
יש מרחבים בהם אנחנו נפגעים פחות.
יש מקומות שזה יגע בנו אבל נחפף את זה ב "לא קרה כלום"
ויש מרחבים בהם העור שלנו חשוף ורגיש יותר ואנחנו פגיעים שאי אפשר להסתיר את זה.

יש מי שהתנהגותו פוגעת באחרים וממש לא איכפת לו.
יש מי שפוגע ולא במודע
יש מי שפוגע…מודע…ולא יודע איך להגיב או לתקן.
ויש מי שפוגע ולוקח אחריות.

והנפגע, יש מי שמשתבלל נסגר בתוך עצבות וכעס
יש מי שיגדל עור של פיל ואומר .. ויגיד "אני לא נפגע" ן "לא מזיז לי"
יש מי שנפגע ויפגע בחזרה.
ויש מי שיודע לקחת את הפגיעות לעשות איתה עבודה ולצמוח ממנה.

כל אחד מסגל לעצמו דפוסי התגוננות אל מול פגיעות.
חלקינו משתיקים את הקול הנפגע הזה שבתוכם, מתקשים לדבר את הפגיעות החוצה.נושמים לעצמם ומוותרים על עימות, עד הגל הבא.

בואו נעשה סדר

את מדרגות המודעות בהקשר של פגיעות אפשר לצייר כך:

מדרגה ראשונה מתחילה ב.. הוא/היא .. הוא פגע בי. הוא עשה לי. בגללו החיים שלי נראים כמו שהם נראים. הוא אשם בכל מה שקורה לי.. בגללו הכל.
מה שמשאיר את הפוגע בתור איש "ממש רע" האשם תמיד.
ואת הנפגע לקורבן המתמיד.
במדרגה הזאת ההסתכלות היא 100% החוצה ואפס אחוז פנימה.

מדרגה שנייה אומרת .. אני לא נפגע …להיפגע זאת בחירה ואני בוחר לא להיפגע . אני מתמודד.
אני חזק. שיגידו עלי, שיחשבו עלי מה שרוצים, שיקללו אותי, שלא יזמינו אותי למסיבה, שלא יעשו כל מיני דברים שאני חושב שכך צריך, שלא יעשו מה שאני מצפה …אני לא נפגע …אני מודע …גיבור מול כל פגיעה מהעולם החיצון.

בגישה הזאת יש הסתכלות של 100% פנימה (בערך) ואפס הסתכלות החוצה. ומכאן נולדת ציפיה גם מהצד השני, שיתמודד …"זה שלך …לך תפתור את העניינים שלך ואל תאשים אותי …אני לא אחראי על זה שאתה בחרת להיפגע."

מדרגה שלישית בספירלת ההתפתחות אומרת …"אני נפגעתי ממך…אני רוצה שתדע שאני יודע לטפל בעצמי ובפגיעות שלי, אבל עדין חשוב לי להגיד שמה שקרה פה בינינו עכשיו פגע בי. כיווץ אותי. הפעיל לי איזה כפתור בפנים."

והאדם הפוגע במדרגת התפתחות זו יגיד.. "פגעתי בך?? קודם כל אני מתנצל, אני מצטער שכך את/ה מרגיש/ה, ספר לי עוד." כי אני רוצה לדעת לא לפגוע בך שוב במקום להתרגז על הנפגע שילך לטפל בעצמו ולזרוק עליו שזה שלו. במקום להדוף אותו הוא מתעניין בו.

מתעניין בפגיעה … "ספר לי, זה מעניין אותי לדעת מה הפעיל אותך .. מה פגשת שם בפנים .. אני רוצה לדעת כדי ללמוד אותך, כי אתה חשוב לי"

במדרגה השלישית בספירלה אף אחד לא פתור וכל אחד לוקח אחריות על הצד שלו בסיפור .. לכל אחד יש את ה100% האחריות שלו. ויש תנועה הריאה של התבוננות פנימה לתוך עצמי והחוצה אל מי שמולי.

זה לא פשוט, במקום לתקוף…להתעניין. זה לא פשוט, במקום להשתבלל ולהתקרבן .. לדווח.
הנפגע מגייס חוסן פנימי ומנגנונים פנימיים לטפל בעצמו והפוגע מגייס חמלה והקשבה נדיבה.

אין (לדעתי) אדם בעולם שקם בבוקר ועם כוס הקפה שואל את עצמו:
"ממה בא לי להיפגע היום?"
פגיעות זאת לא בחירה…איך אני מתמודד עם הפגיעות זאת הבחירה.

מכאן שאי אפשר לנפנף לאדם במשפטים…"אתה בחרת להיפגע …זה שלך…מה אתה רוצה ממני". משפטים כאלו יוצרים ריחוק ושיתוק וחוסר יכולת להתמודד אל מול האחר שלא נותן לגיטימציה לרגשות שלך. במקום בו אין לגיטימציה לרגשות אי אפשר להתקרב!
אם יש נפגע יש פוגע ! .. שווה לשנן את זה, לא להפיל את האחריות רק על הנפגע  ולצאת 'נקי'

 

בואו נלך לקיצוני כדי להבין – בעל המכה את אישתו, נשמע הגיוני שהוא יגיד לה…"זה שלך .. את בחרת שיכאב לך ".. "את הבאת את זה על עצמך". לצערי זה משפטים שנאמרים.
תגובת הפוגע יכולה לבוא, או במילים .. או תנועות גוף .. או אמירות חותכות ומבטלות שלא משאירות מרחב לשיח. כמובן גם הנפגע לא פתור מאחראיות

אנחנו מתהלכים בחיים האלו עם שק חוויות עבר דביק ובלי כוונה פגיעות נדבקת אלינו. אנחנו משחזרים בהווה פגיעות מין העבר עם אנשים אחרים ולא מבינים איך זה קרה לנו שוב והעור נהייה עבה.
לגדל שיריון ולהגיד "אני לא נפגע .. אני בוחר לא להיפגע", לא בטוח שזה הפיתרון היעיל.
כי יש שם התרחקות מעצמי וחוסר יכולת להתחבר באמת למה אני מרגיש.
והפגיעות הזאת מצטברת במחסן הנשמה .. והיא תצא איך שהוא.

אבל זה ברור כי אם בעבר לא נתנו לי לגיטימציה להתחבר לרגשות שלי אז עכשיו אני בוגר אני עצמי לא נותן לעצמי לגיטימציה להתחבר לרגשות שלי.
פגיעות גורמת לנו להתנהג בשלל צורות.
מהתעלמות עד אלימות דרך דרמות או שיתוק והסתגרות.
אף צורה לא הוכיחה את עצמה כיעילה בשיפור מערכות יחסים

חייבת להיות דרך אחרת. אנחנו נפגעים גם בלי שהיתה יד מכוונת שרצתה שנפגע.
גם אם אף אחד לא אשם בזה שנפגעתי. זה לא שיח שמחפש אשמים.
אבל אם אני מבין שמילה שאמרתי, מעשה שעשיתי לחץ בדיוק על כפתור של האדם היקר לי,
יש לי הזדמנות לגלות את העצמי החומל המתעניין והקשוב וכך אעצור את השרשרת שמזמינה את הפגיעות הבאה.

כאשר כל אחד לוקח אחריות על הצד שלו ומצליחים ליצר שיח מקרב סביב זה, אין דרך אחרת אלא לצמוח להתפתח להעמיק את היחסים ולעלות יחד בספירלה העולה של המודעות.

…………………..

העזו לשוחח על הפגיעות שלכם.

אם אתם צריכים מרחב בטוח לתקשר החוצה את הכאבים שלכם,
אם אתם מחפשים מקום בטוח לבטא את הרגשות והפגיעות שלכם.
אני פה בשבילכם.