(נכתב לפני כ10 שנים עבור "דמרקר קפה".. עדין אקטואלי)
מחודש.

………………………………………………………………………

סיפרתי לכם שבעבר וגם קצת היום אני גם צורפת ומעצבת תכשיטים
יש לי אהבה גדולה למתכת ואני לומדת ממנה המון

אני מתכת, מסתבר.

פעם תוך כדי תהליך טיפולי שעברתי, בררתי לעצמי בעזרת המטפל שלי (המדהים) למה בחרתי במקצוע שבחרתי.
אין ספק שאני והמתכת חולקות כמה תכונות משותפות.
אנחנו בני האדם, בכל אחד מאיתנו יש משהו מן החומר
אולי בכל חומר יש משהו מן האנושי.

לפני יותר מעשור כשלימדתי בבית ספר לצורפות
ובשיעור כיצד מלחימים טבעת קרה דבר.
אפשר לומר, בלי להתבייש.. שהשיעור הפך ל..חם במיוחד .

טיפה הסבר:
טבעת בסיסית מתחילה מפס מתכת ישר שנחתך לפי מידה מתאימה לאצבע. את הפס הישר יש לכופף להצמיד את שני קצותיו בהתאמה יפה ולהפוך אותו לצורה עגולה נוחה להיענד על האצבע.
יש לקרב את הקצוות כך שהמגע בניהם יהיה מושלם ובעזרת חום וחומר הלחמה נוצר החיבור.

ומקרה שקרה כך קרה:
אני יושבת בשולחן הדגמה, מאחורי כל הכיתה מסתכלים ואני מדגימה את ההלחמה.
ושואלת איפה מתחילים לחמם את פס המתכת?
ואני מסבירה .."אם נחמם בדיוק בנקודת החיבור" במקום בו אנו רוצים שתהייה התחברות, לא יקרה כלום. לא תהיה הלחמה.
מוזר…הרי פה אנחנו רוצים שיתחבר.. אז לאן נכוון את האש?
הרי אם אנחנו רוצים שהקצוות יתחברו הכי הגיוני לשלוח לשם את האש.

אז זהו שלא!

יש להתחיל לחממם דווקא בנקודה הרחוקה ביותר מהמקום שבוא אנחנו רוצים שיקרה משהו. יש להתחיל לחמם ממול לנקודת החיבור וכך לאט לאט ללטף את כל הטבעת בחום האש. לשמור על חום אחיד בכל הטבעת ואז רק אז להתמקד באיזור החיבור,

וכשחומר ההלחמה במקום הנכון ו..וווא באם בום
יש הלחמה ..יש חיבור.. חומר ההלחמה יזרום יפה.
ההלחמה התבצעה ואפשר לנוח ולהזיז את האש.

אמרתי לתלמידים:
כמו בחיים,אם נחמם רק את הנקודה והכל מסביב נשאר קר, לא יקרה כלום.
אבל אם דאגנו לחמם קודם כל מרחוק. קודם כל את כל השטח ולאט לאט התקרבנו לנקודה המיוחלת
.. וואוו קורה דבר מה גדול.

"המטבח של הטבעת " הוא הצד האחורי של הטבעת
הוא החלק שבכלל לא חשבנו לחמם שם.
ואחרי המטבח נעבור יפה בכל חדרי הבית, נשמור על חום אחיד. אווירה חמימה ונעימה.
ואח"כ לכשנבוא לחמם את הנקודה…אז…חגיגה אמיתית

ותלמידה אחת שעומדת מאחורי ומקשיבה להסבר אומרת פתאום
"את מסבירה את זה כל כך סקסי"
מודה שהסמקתי ..קלות .. ואפילו ..כבדות.
אבל התיישרתי מיד. תלמידי אנשים בוגרים רובם ככולם 'עשו את זה' לפחות פעם פעמיים בחיים שלהם.. זה לא שאני מחדשת להם משהו. בתערוכות סוף השנה הם מביאים לפעמים את הצאצאים לראות את פרי עמלם הצורפותי.
ואם נתתי להם דרך המתכת זווית הסתכלות מעניינת ומקורית על החיים,על זוגיות, על יחסים .. ועל מה שקורה במיטה. רק טוב עשיתי ואין מה להתבייש.

כי כמו שצריך להבין את הפסיכולוגיה של בני האדם, לפני שנגשים למערכת יחסים..יש להבין את הפסיכולוגיה של המתכת לפני שנגשים לעבוד איתה.. המון אפשר ללמוד מהמתכת

בואו נבין על איזה עיקרון זה יושב

אאא הה יוריקה .. ראו איזה יופי.
אחת התכונות החשובות של המתכת .. היא מוליכות חום…
אם נחמם רק בנקודה אחת, החום יברח משם למקומות האחרים למקומות הקרים וכך דווקא במקום שאנחנו רוצים את הכי הכי חיבור לא יקרה כלום. אנחנו מקסימום נשרפים אבל לא מתחברים כי החום בורח משם למקומות רחוקים…
אבל כדי להגיע לעוצמתו של חיבור.. צריך כל הזמן לחמם מסביב לשמור על חום נעים שלא יברח.
ואז כשהחום נכון מסביב …. הנקודה מוכנה …וואוו בוערת …
בקיצור רצוי ללמוד לחמם נכון, גם את החיים, גם אחד את השני וגם את הטבעת..

היה לי עונג גדול ללמד בכיתה זו בחור צעיר דתי חוזר בתשובה. אחרי השיעור הוא ניגש אלי לשיחה אישית ושיתף אותי שהיה בשבילו מאוד משמעותי ההסבר שלי שהוא ממש 'חתף התקף' של התעלות רוחנית. הוא היה מרוגש וזכיתי בזכות לימוד שיעור ממנו על איחוד הניגודים, על הכח המצרף גבר ואישה על הכרובים בבית המקדש. נהנתי מאוד ללמד אותו ונהנתי מאוד להקשיב וללמוד ממנו. נהנתי מההתלהבות שאחזה בו כתלמיד ודבקה בי חזרה כמורה.

ואם גם אתם נהניתם אז הרווחתי.

כי יש בנו באמת .. כל כך הרבה ניגודים .. אבל אם נדע ללטף אחד את השני בחום הנכון נביא את עצמנו לעוצמות מקודשות של חיבור. נתקרב לאלוהים.

………………………………….

המקום היפה הזה של חיבור אני מאמינה שהוא כמיהת הלב של כולם
אני מאמינה שכל אחד מאיתנו רוצה להתחבר לפחות לאדם אחד, חיבור חלק שלא משאיר סימנים.

מוזמנים אלי למפגש, נגלה יחד איך זה עובד
מוגש באהבה

מיכל