"שלום".. אני שומעת קול במבטא רוסי לא כבד במיוחד בצד השני של הקו
הוא עולה חדש ישן כבן 35 כ15 שנים בארץ.
"ראיתי אותך בפייס אני חושב שאת מתאימה לי אני רוצה לקבוע פגישה "
.
משמח אותי להתאים למשהו, קבענו .
בניגוד לפעמים בהם אני רגילה לשיחת חקירת צולבת ארוכה מצד המתקשר
מה אני? מי אני? איפה למדתי?
פה לא, הבחור היה די סגור על עצמו והוא היגיע נחוש להבין משהו חדש.
.
"אני חושב שמה שמצא חן בעיני בכרטיס הביקור שלך הוא השילוב הזה
יחסים. זוגיות. מגע ואהבה" בעודו מדגיש את המילה מגע.
" זה לא משהו שקל לדבר עליו ולא שיש משהו לדבר איתו על זה"
"תמשיך" אני אומרת..
סקרנית, מנסה להבין יותר מה הביא אותו אלי.

"אני לא נהנה" הוא אומר לי.
"אני לא נהנה מהמפגש הזה עם בחורה .. אני לא נהנה מסקס"

אני מחכה להמשך
"אני מבין בראש שיש שם משהו יותר"
"אני לא בזוגיות .. הייתי בכמה מערכות יחסים קצרות שלא התפתחו למשהו רציני .. אני מרגיש קצת בגוף שבא לי.. קוראים לזה 'חרמן' בעברית .. למדתי את זה בצבא" הוא חייך.
"משהו לא בסדר איתי ".. אנשים, עושה רושם נהנים מהפעולה הזאת שנקראת ס-קס .. מיניות משגעת את העולם.. ואני איך שמתחילים לגעת נעלם לי החשק"
.
אני מקשיבה קשב רב להבין על מה זה יושב ומה נכון לתפוס קודם..
את הצד הרגשי או את הצד החושי .
כי יש מצב שמשהו נאטם בו ממקום הזה והוא שומר על עצמו רגשית .
אנחנו יכולים להסכים או לא שבמיניות טובה, בחיבור מיני גבוה, הרגש משחק תפקיד חשוב. לפחות עבור חלקינו. כך כשמשהו ברגש חסום אז הסקס יכול להיות גם הוא חסום. משעמם, מהיר, לא מחובר , בלתי מספיק וריקני.. משאיר חור בנשמה… ו'בשביל מה עשיתי את זה בכלל'
אפשר ליהנות ממין גם ללא החיבור הרגשי העמוק, גם לא בתוך מערכת יחסים.
גם סקס של לילה אחד יכול להיות מדהים וממלא וגם יזיזות יתרונות רבים לה.
אבל ביחסים עמוקים יש אפשרות גם למגע בניינו להתפתח.
.
ואולי דווקא כדי ליהנות מסקס עם רגש צריך קודם ללמוד להפריד.
ללמוד את הגוף של עצמי .. ללמוד את הצד החושי שלי להגיב לגרויים מבחוץ. להפריד כדי לחבר .
שלב א' להפוך את זה בלתי תלוי אחד בשני ואז שלב ב' – לחבר ..
.
לא בטוח שלדבר על רגש בשלב הזה, זה הדבר הנכון לעשות ..
לא בטוח שלשפר עכשיו את מיומנות החיבור והכישורים החברתיים זה מה שיביא את החשק.
החלטתי לדבר גוף קודם החלטתי לדבר שפה חושית.

"מה כן נעים לך או מענג אותך ?" שאלתי.
"יש משהו שהוא לא ס-קס שאתה יכול להגיד.. זה כיף.. מזה אני נהנה ?"
.
התשובות שקיבלתי היו בלתי צפויות לחלוטין .
"אני נהנה לנקות אוזניים במקל אוזניים.. זה נעים לי"
"אפילו לעשות אפצ'י זה כיף"
ואז הבנתי ..
שתי תובנות באו לי, באחת שיתפתי אותו אחת עוד לא ..
הראשונה, זאת שלא שיתפתי אותו היא: מסתבר שמגע שלא קשור באנשים אחרים זה נעים…. ולמה זה? הרי אין לנו יחסים רגשיים עם מקל אוזניים.
עם מקל אוזניים זה לא מסובך.. אין אפשרות להיפגע שם רגשית, אני באזור בטוח . איפה שכן מסובך רגשית שם פחות נעים שם יש כנראה צורך לשמור על עצמי. שם, אני מעלה השארה, עבורו האופציה להתמסר להנאה, מורכבת יותר.
.
השנייה, שכן שיתפתי. "יש תחושות איזה יופי ! זה קצה חוט ואת זה נמשוך"
כלומר כדי להגביר הנאה צריך לאמן את החושים. ממש לעשות חדר כושר לחושים שלנו .כמו שאנחנו עושים כושר לשרירים, בדיוק אותו דבר.
להתאמן, חושים מיומנים עובדים טוב יותר.
לא סתם הביטוי הזה "כהות חושים", משהו שם לא מיומן והופך כהה תחושה.
.
לשם כך נתתי לו כמה תרגילים שמטרתם לחדד תשומת לב לתחושת לתחושות.
אמרתי לו "נתחיל מאוכל, תבחר לך כמה מאכלים שאתה אוהב
וכדי שזה לא יהיה מביך תאכל לבד, לא במסעדה או עם אנשים סביבך .
התרגיל הולך ככה: תנשום לרגע לפני שאתה מתחיל לאכול. תסתכל על הצבעים של האוכל.. תוכל עם הידיים וותר על הסכו'ם.
כשאתה מקרב ביס לפה תריח אותו, תעצום עיניים ותתמסר לריח,
כשהביס מגיע לפה, אל תבלע מיד. תן לזה לשהות קצת בחלל הפה קרוב לחך
ובפנים הלחיים. רגע לפני הבליעה תעצור שנייה ואז תחליק את הביס לגרון .
תרגיש את מגע האוכל בחלל הפה ויורד כלפי למטה
ותנשום בין ביס לביס, אל תוכל מהר "
יש לנו בתרגיל שהוא אימון כושר לכמה חושים
ראיה .. ריח .. תחושות בחלל הפה .. מגע . וטעם …
.
תרגיל שני לשבוע זה, אמרתי לו .. "לך יחף"
"לך יחף על מרקמים שונים.. לך בים יחף, דחוף את כפות הרגליים לתוך החול. לך בתוך המים. לך על דשא אחרי ההשקייה, תרגיש את החוטים של הדשא הרטוב מדגדגים לך את כפות הרגליים.
לך על מירקם של אספלט חצץ, לך בצהריים כשקצת חם, לך בלילה כשטיפה קריר. תרגיש .
כל מה שתראה סביבך שמעניין לדרוך עליו, תבדוק עם כפות הרגליים"
.
"אתה יכול לרשום רשמים איך היה לך.
לרשום עוזר לחרוץ את התחושה לתוך התודעה"

עשה רושם שעצם זה שדברתי את הדברים כבר סקרנתי את התחושות שלו ואת החושניות שלו ואני סקרנית אם איזה רשמים יבוא למפגש הבא .
………………………………………………………………………
אנחנו בחקירה תמידית של עצמנו. אנחנו מוסא החקירה הכי חשוב של עצמנו .. אנחנו לא יודעים כלום .. זאת זכות לא לדעת כלום ובענווה להסכים ללמוד את עצמנו כל פעם מחדש. זאת זכות לאפשר לעצמנו לחקור.
יכול להיות שהאופן בו אנו חשים את העולם קשור למסרים ששמענו בילדות.
כל מיני "אסור לגעת" שנאמרו סביבנו ..
מסרים שנאמרו, סמויים או גלויים בנוגע למגע.
משפטים כמו
"- לא בנו נו הנה ליהנות "
"- למה אתה משחק עם האוכל?"
שלא לדבר על מה שנאמר לנו על עינוג עצמי או כשנתפסנו על חם.
ממהרים אותנו ולא נותנים לנו ליהנות מעוד רגע של כיף בארגז החול או במקלחת. הכל צריך להיות ענייני. מתוקתק.. מדויק ואין זמן לבזבז .
אין סבלנות לעונג.

והכי כואב שבמקום שכבר אפשרנו לעצמנו להתמסר גופנית וחושית, נפגענו רגשית ואת הקשר הזה קשה להפריד אחר כך.
יש גם מצב שלעונג נוצרו קונוטציות שליליות באיזור הרוחני מוסריי.
שמי שנהנה מידי הוא אדם שטוח. עונג זה לא רוחני מספיק.
.
ואז אנחנו לומדים לעשות כי צריך ולא כי זה פשוט באמת כיף ..
ואז אוכלים כי רעבים וצריך אנרגיה ושוכחים להתענג על הטעם .
ואז ממהרים בכביש לעבודה בלי רגע להתבונן איזה יום יפה היום בחוץ .
ואז עושים אהבה כי … בזוגיות עושים את זה, חלק מחובות "עשה" של יחסים
לא מתענגים על הדבר העצום ביופיו הזה שנקרא קרבה גופנית חיבור עוצמתי בין שני אנשים.
.
להאט את הקצב
כן, בעולם המולטיטסקינג שהעשיות בו בלתי נגמרות, להאט את הקצב ..
נשמע כמו עצה בלתי אפשרית …

אבל תנסו את זה כחו ת'זמן
הכל בסדר. מותר להנות!