היא שוב שכחה למלא דלק באוטו, זה כל פעם קורה לה
זה מעצבן נורא.
הנורה צועקת הצילו ולך נגמרה הסבלות להזכיר לה
שזה לא בריא לאוטו הסיפור הזה
רגע עצור תנשום שנייה .. האם זה נגדך?
אם לא .. שחרר

הוא הלך לקניות ושכח את פתק ההנחה שהיה מוצמד במגנט למקרר..
תמיד זה קורה לו .. יוצא מהר מהבית ולא שם לב
זה מרגיז נורא.
למה שלא נהנה מהנחה של כמה שקלים בסופר?
עצרי רגע .. תחשבי שנייה .. האם זה נגדך ?
אם לא .. שחררי

אתה רואה חדשות בטלוויזיה, זה חשוב מה שקורה פה במדינה
והיא בדיוק יש לה איזה משפט חשוב להגיד דווקא עכשיו ..
ופספסת את אמירתו החכמה של המרואיין
זה תמיד קורה, היא כל הזמן מתפרצת
זה מרגיז ממש
קח אויר תנשום רגע .. האם היא עושה את זה נגדך?
אם לא .. שחרר

הוא שוב שכח לתקן את הברז המטפטף בגינה ..
וביקשת מלא פעמים .. וחבל על המים
וזה מרגיז נורא ולא נעים לבקש מליון פעם
תביטי בו רגע ..
האם הוא עושה את זה בכוונה נגדך?
אם לא … שחררי ..

היא מספרת לך משהו שחשוב לה לשתף
ברצף ההתלהבות היא חוזרת על משפט פעמים
אולי שלוש
סוף סוף פינית נפשך להקשיב לה
אבל להקשיב לאותו משפט שלוש פעמים
זה מעצבן נורא ..
קח אוויר .. תנשום רגע ..
מה יותר חשוב?
להיות צודק עכשיו ?
לספור לה את המשפטים ?
זה לא נגדך .. שחרר .

אנשים מורכבים כמה תכונות מולדות שנקראות אופי .. פיזור דעת והצורך להראות .
לכל אחד יש זכות להיות לא מושלם.
לנצח אפשר לבקש מהם לשים לב .. להתחשב .. לקחת אחריות .. לדבר מאורגן.
אבל חשוב לזכור שבני אדם לא שוגים או שוכחים דווקא כדי לעצבן.
יש לנו נטייה לחשוב שאם הם לא מתנהגים בדיוק על פי הציפיות שלנו
זה סימן לחוסר אהבה מצידם.
זאת פרשנות מובנת כי כל אחד רוצה להרגיש אהוב, כל אחד רוצה שישימו לב לרצונות שלו.
רוצה להרגיש שרואים אותו שמתחשבים בצרכיו עד הפרט האחרון.

אבל אדם לא יכול לפסל את עצמו בדיוק על פי מידותיך .. זה נורא מעייף.
וזה קרוב לוודאי לא יצליח.
התחשבות אפשר
להזכיר לו ששכח, אפשר.
לבקש שילמד לא להתפרץ לדבריך, אפשר.
לבקש שיהיה מודע לענייני הבית והאוטו, אפשר
אבל כל זה מתוך ידיעה הכרות ומידה יפה של סלחנות שסביר להניח ש"יפשל" שוב.

שום מערכת יחסים או זוגיות בריאה לא תצמח
אם אנחנו מזכירים לבן אדם כל הזמן את החסרונות שלו את מה ששכח, לא עשה כראוי
וכמה הוא לא מתחשב.
אפשר להמשיך להתבונן בזה כצודקים
ואפשר להרחיב את מייכל הסליחה ההכלה והקבלה.

בתוך מרחב הזה קורא הפלא.

כגודל המרחב בו אתה מאפשר לאדם מולך לטעות
כך ופי כמה וכמה גדל המרחב של באהבה.

אפשר, אתם יכול להישאר שם לנצח במלכודת הצודקים ..
אבל אפשר, אפשר גם אחרת.

דודתי החכמה ספרה ששלושים שנה החזירה כל ערב את הנעליים שבעלה, שכח בסלון
זה כל פעם מרגיז מחדש … וכל פעם שבקשה ממנו היה מבטיח שמחר …
אבל היא ידעה שגם מחר אותו דבר ומראש סלחה לו
כי בסופו של יום .. מה באמת חשוב?

תשאלו את הנעליים, הן יודעות לספר.