פעם עבדתי הצהרון
בצהרון התקלקל הכפתור של המאוורר.
אני עבדתי בחצר בחוץ, וחם, לא יכולה בלי אוויר זורם.
פתאום, תוך כדי משחק עם הכפתור הסרבן הזה שנפל ונתקע …נפלה לי תובנה לפרצוף.
מוזרות דרכי האלוהה להוריד אלינו תובנות,
אבל סבבה לי, אם זאת הדרך, אין בעיה.
דברי אלי דרך מאוורר, אני מקשיבה.
אז מה ה"פתאום הבנתי" שהבנתי?
לכל מאוורר שמכבד את עצמו, יש לפחות ארבעה מצבים.
עכשיו תחשבו על זוגיות כעל מאוורר בעל כמה מצבים.
0 . 1. 2 . 3
בואו נסתכל על זוגיות דרך הפרספקטיבה של כפתור המאוורר.
ניקח שני שמות להמחשה בלבד – יוסף ויוספה.
הכפתור על מצב 1. מצב אפס
הכפתור על מצב 2. מצב יוסף
הכפתור על מצב 3. מצב יוספה
הכפתור על מצב 4. מצב יוסף ויוספה ביחד
מצב יוסף מה הוא אומר? שהדברים נעשים בדרך של יוסף . עושים כמו שיוסף רוצה.
מצב יוספה מה הוא אומר? שעושים את הדברים בדרך של יוספה . עושים כמו שיוספה רוצה.
מצב יוסף ויוספה מה הוא אומר? ניחשתם נכון , שמוצאים פשרה בין שתי הדרכים.
מוצאים דרך שלישית שמקובלת על השניים.
מצב 0 מה הוא אומר? שלמזלנו שנינו מסכימים על אותו דבר, שנינו על אותו כפתור.
לא נוצר פה שום מתח חשמלי כשלשנינו רצון זהה .
איזה כיף אין ויכוח ולא צריך לעשות רוח.
ועכשיו השאלה :
בזוגיות, מה הכפתור הנכון לכוון עליו את הזוגיות ???
מצב 1. 2. 3 או 0
אההה
בטח תגידו 0 .. נורא כיף שאין ויכוחים ותמיד רוצים אותו דבר.
שהרצון שלי הוא גם הרצון שלך והכל מסתדר נורא יפה.
אבל 0 ? האם אפשרי תמיד? הייתכן ? ההגיוני?
בואו נהייה אמיתיים עם עצמנו..
יש שיגידו מצב יוסף ויוספה, זוג שיודע להתפשר = זוג טוב.
אפשרות טובה…אבל תמיד להתפשר? האם זה נכון בכל מצב?
נראה לי שנמצא פה קונסנזוס (או שלא), שלא טוב שהכפתור של מאוורר הזוגיות יהיה תקוע על מצב יוסף או מצב יוספה תמידית.
"תמיד עושים רק מה ואיך שאתה רוצה ! אין לי מילה פה".
הזוגיות הזאת נראת כמו זוגיות של איש אחד שקובע .
אז זהו שהבנתי.
אני בתור חסידה גדולה של תנועה בין מצבים …הבנתי דבר חשוב.
פעם ככה פעם ככה וככה וככה.
בואו נעשה פוקוס נראה איך זה עובד.
כאשר אנחנו במצב של 0, אין ויכוחים ההסכמה פנומנאלית תמיד,
אין הזנה שם הדדית. אין למידה במצב כזה. אין שם את הנפרדות הנדרשת כדי ליצור חיבור.למי תתחבר אם אתם אחד? למי תתחבר אם זה כל הזמן מחובר?
זה מצב נעים.
אבל יש הבדלים בניינו וזה מצב שההבדלים מתשתשים ולא מוצאים דרך לבוא לידי ביטוי
זה נראה כמו מצב אידיאלי אוטופי שכזה , להסכים על הכל כל הזמן,
אבל רדום .
בוודאי שכפתור הזוגיות נתקע על מצב אני או אתה . מצב יוסף תמיד או יוספה תמיד.
לעשות דברים רק על פי רצונו ותפיסת עולמו של אדם אחד. רק האחד קובע.
במצב שכזה אין שום שיח…אין דיאלוג . זה מצב של ריצוי
האחד מרצה והשני לא תמיד מרוצה .. זה בור בלי תחתית
ואין הזדמנות ללמוד אחד את השני .
זוגיות של "אני חשוב ממך ורק אני קובע" זאת לא זוגיות.
אני אוהב אותך בדרכי ועל פי דרכי יישק דבר.
"אני רוצה אותך לידי אבל בדרך שלי"
זה לא בא בחשבון .
מה כן יש שם? יש שם הרבה פחד לזוז מהעמדה שאני קבעתי.
בן אדם חש חוסר יציבות כשמבקשים ממנו להזיז את הכפור.
היציאה הזאת האזור הנוחות כל כך מפחידה ואדם אוחז בכפתור
ולא נותן לאף אחד לגעת במאוורר..
גם הזוג המתפשר תמידית, למרות שזה נראה המצב סופר אידיאלי
גם זה לא נכון כשהכפתור תקוע שם,
כי איפה אני בכל הסיפור הזה? איפה הגדרת הגבולות שלי?
איפה אני עומד על שלי? איפה האני שלא מוכן לוותר? על מה שחשוב לי?
מתי העמדה שלי היא כזאת שפה אני לא מוכן לוותר
לוותר על עצמי.
מותר לאדם שיהיו לו גבולות גיזרה.
מותר להגיד "ככה לא ! " או "ככה אני רוצה את זה"
וואוו איזה מקום של בחירה ענקית יש שם עבור הצד השני.
איזה הזמנה לאומץ יש שם.
"בוא אלי אני רוצה לארח אותך בעולם שלי, בוא"
אני מאפשר לשני לעבור צד. להכיר אותי כמו שאני בתוך הגבולות שלי.
איזה הזדמנות נוצרת פה להביע אהבה.
"אני מבין כמה זה חשוב לך נעשה את זה בדרך שלך".
הזדמנות לטרנספורמציה בין ריצוי לרוצה.
מתנה ענקית. אני מתמסר.
ואני לא מת מזה. יש חיים אחרי הריצוי וזה הופך לבחירה עבורי.
להתמודד עם מצב שאני שם את עצמי בצד ונותן לאחר לבלוט ולעשות דברים בדרכו למרות שאני חש התנגדות לכך …זאת גדולה…לתת מקום זאת גדולה!
ומה זה עושה לצד השני כשנוצרת בי הסכמה ללכת בדרך שלו? איך הוא משיב לי?
כמה הכרת תודה יש שם.
תנועה בין מצבים מאפשרת ללמידה לזרום דרכינו והגוף לומד לתפקד בכל מיני אפשרויות.
תנועה בין מצבים מאפשרת לנו מצד אחד מידה של דרמה ואי הסכמה, קצת אש
ומצד שני מידה של שקט בתוך הכן הסכמה. קצת מים .
תנועה בין מצבים מאפשרת להיות לפעמים במצב של 0. איזה כיף, לנוח לתוך מצב שבו שנינו מסכימים. דרך אחת לשנינו. זוג שאין לו אפילו אזור אחד של שקט של הסכמה. מקום אחד שבו שניהם מאוחדי דעה ואין ויכוח .. קשה בלי אי של שפיות בתוך הבלגן .
כפתור במצב פשרה מאפשר שיח. "אני רוצה לשם את רוצה לפה בואי נמצא דרך שלישית ששנינו מרוצים ממנה". יחד עם זה כל הזמן פשרה זה מטשטש אותי.
לעשות דברים פעם בדיוק כמו שאני רוצה ופעם בדיוק כמו שאתה רוצה מאפשר באמת להכיר אחד את השני. לראות את האחר. לראות את העולם דרך העיניים שלו האחר וזאת גדילה.
ללמוד תנועה
לא להיתקע עם המשפט "אנחנו לא חייבים להסכים על כל דבר
אין התקדמות לשום מקום עם משפט כזה.
כשאני בתודעת מאוורר, תקין…אני נע בחופשיות בין המצבים .
אני נשארת עם כפתור של המאוורר ביד ואני מבינה,
כשהכפתור תקוע, זה הזמן להזמין טכנאי או להחליף מאוורר.
כשהזוגיות תקועה זה הזמן, להזמין אותי.
תנועה, זה הדבר.
וללמוד תנועה זה אפשרי.
מאחלת לכם זוגיות מאווררת.
ועכשיו אפשר להצטרף אלי בשיר
"הכל בגלל כפתור קטן , הכל בגלל כפתור .."
…………………..
בקליניקה אנחנו בוחנים את הזוגיות שלכם לאור הכפתורים של המאוורר
בודקים את כמות ההסכמות ואי ההסכמות שלכם אחד עם השני
בודקים איך נראות הפשרות שלכם כמה זה בחירה וכמה זה ריצוי
משמנים את הכפתור כך שתדעו לנוע יותר בחופשיות ובתבונה בין המצבים
מוזמנים לאוורר את הזוגיות שלכם
אני פה בשבילכם