טנטרה – בוא נרגיש את זה

מה זה טנטרה? הוא שאל אותי.
פתאום אפילו אחרי שנים בתוך זה, לא מייד מסתדרות לי המילים בפה.
אמרתי לו, "רגע, לא מורידה בחשיבותן של מילים אבל בוא נרגיש רגע, נחווה את זה.

ניגשתי לארונית במטבח, הוצאתי שקית צימוקים, שמתי כמה בכערה.
"קח צימוק" אמרתי לו.
לקח הכניס לפה ואכל… נגמר

"עכשיו לאט ".. קח עוד צימוק ולפני שאתה מכניס לפה תתבונן בו, שים אותו בכף ידך. תסתכל קרוב, בחן את השקעים והחריצים שלו, מולל אותו בין אצבעותיך. אולי תשים אותו קרוב לאוזן תמצ'מצ', אולי אפילו תשמע איזה צליל … אולי תלטף אותו, את הצימוק בעדינות .. ברכות .. קח לך איזה דקה עם זה"

עוד רגע אבקש ממך לשים אותו בפה, זה אפילו רגע קטן כמו פרידה .. אבל אל תוכל, עוד לא, אל תבלע .. רק תרגיש .. תרגיש אותו בין הלשון לחך. שחק איתו קרוב לשיניים. תעביר מצד לצד של הפה … ותעצור.. איפה הצימוק נמצא עכשיו תרגיש. תן לתחושה הזאת להתפשט בכל הפה. תהייה עם זה … תנשום.

תתכונן .. עוד מעט הנעיצה. הפה כבר מלא ברוק עוד מעט אתה נועץ את שיניך בבשר הצימוק.
תתכונן לרגע הזה …זה לא סתם רגע.. זה רגע חגיגי. אתה הולך לשנות לצימוק הזה את מצב צבירה.
והינה הנעיצה … המיץ של הפרי הקטנטן הזה ניגר בין שיניך… אתה מוזמן לנגוס שוב לאט למולל את התחושה. את נוזל הצימוק המשתטח תחת שיניך ומדגדג את לשונך.. עכשיו לבלוע…
קשה להיפרד? מין רגע כזה.. הצימוק הזה שהיה איתך פה עכשיו איזה חמש דקות שלמות.. התיידדתי איתו.. זה ממש כמו לעזוב. תן לו לרדת לאורך הגרון תרגיש את המסלול שלו.
הינה עוד רגע של פרידה קטנה .. כמו בגוף .. אתה נפרד מאיבר אחד והולך לאחר.

" איזה כיף .." הוא אמר "אף פעם לא אכלתי ככה צימוק… ובעצם אף פעם לא עשיתי ככה אהבה."
זה טנטרה .. לאט .. בתשומת לב .. להרחיב את הרגע .. להיות ברגע .. להיות ברצף של רגעים .. לשהות .. להקשיב לרגע .. ואחריו עוד רגע .. אין רגע שחשוב יותר מזה שבא אחריו. אין מטרה.

טנטרה זה לאט .. טנטרה זה להיות בנוכחות של רגע ועוד רגע.
טנטרה זה 'אין לאן למהר ואין לאן להגיע'.
התמסרות נוכחות בכל רגע ורגע שיוצרת רצף של רגעים נעימים.
ואז פתאום קורה הקסם. קסם של חיבור.. אנחנו נהיים אחד.. אתה והצימוק .. אתה ואני.

האיחוד הזה, שאנחנו מצד אחד פוחדים ממנו כמעט פחד מוות ומצד שני כמהים לו ומייחלים לו. כשהפחד והכמיהה שניהם נעלמים. זה הרגע .. רגע של קדושה.
הרי מה זה קדושה? קדושה זה להקדיש .. להקדיש מה?  להקדיש זמן .. תשומת לב ..

זה רגע של "היגעתי הביתה" . הכל קל אין מאמץ אין מאבק.
זה ככה בכך פעולה שאתה עושה כמו להריח פרח. ככה זה לאכול ארוחה .. זה לא משנה אם זה פלפל או ארוחת גורמה.. אתה נוכחות מלאה.

נוכחות זה אושר!

רק להאט להתענג על הטעמים. להרגיש. להתמסר. להיות בנוכחות.
"אף פעם לא קישרתי בין נוכחות לאושר" הוא אמר .. "עכשיו אני מבין את זה.
עכשיו, גע בי .. ככה .. לאט רק עם העיניים, לא ממש לגעת רק רחף עלי במבט חצי ישנוני אבל עמוק,  תוהב אותי עם העיניים … למד אותי .. כל קמט, כל נקודת חן.
כשאתה מתייחס לאדם שמולך כאל יצירת מופת ששווה ללמוד אותה .. אתה חי
עכשיו גע בי עם האצבע, גע בי רק באצבע. תרגיש.. לאט לאט.. תרגיש כמה נעים לך באצבעות שלך. לא רק לי נעים גם לך.. בקצות האצבעות הנוגעות בי גם גופי נוגע בך.

אנשים עושים אהבה .. בשר נוגע בבשר … גוף נוגע בגוף זעה מתערבבת בזיעה.
המרחק הפיזי בניהם אפס ואין באמת מפגש .. אין באמת חיבור.

הנשמה כמהה לחיבור והנגיעות ריקות .. לא מתמסרות .. כאלה שבזמן המגע הראש בורח למקום אחר. למינוס בבנק, לצרות בעבודה, לכלים שנשארו בכיור. לכל מה שתכננתי לעשות היום ועוד לא עשיתי. או להשוואות למשהו אחר שהיה עם משהו אחר.
המצחיק הוא, שכשטפנו כלים חשבנו על סקס ועכשיו בסקס חושבים על הכלים?
נוכחות ברגע הזה תשומת לב רגישה וקשובה ולתת לגוף להוביל.
ואז גם כל חפוז של בוקר או קוויקי עייף לפני השינה יכולים להיות וואוו .. כי מרגישים מתחברים נהיים אחד יודעים לייצר את החיבור גם הרגע קצר

אני חושבת שטנטרה זה לשחרר את הפחד שבלהתאחד. כן זה זה.
פתאום כשאין פחד אפשר להנות.
נכון שביום יום לנוע ככה לאט, זה נראה בלתי אפשרי. זה כאילו לא מותאם לקצב החיים שאנו חיים בו. אבל כמה אנחנו מפספסים ככה . וכמתרגלים תשומת לב אז הגוף קולט יותר גם כשהקצב שלו מהיר, התודעה שלמדה תשומת לב מה היא, התודעה זוכרת.
ככה מתרחבים.
מידי פעם כן לקחת את הזמן לאט לתרגל כדי שהגוף לא ישכח … וגם כי זה כיף.
הבנת משהו.. ? איך הרגשת ..?  עכשיו בוא … בוא נעשה אהבה.

…………………………………………………………………

אני חייה ומתרגלת את עולם הטנטרה כבר בערך 15 שנה
אני משתמשת בערונות וברעיונות מהעולם הקסום הזה בתוך הקליניקה ובסדנאות
זוגות שחווה את עולם הטנטרה מעידים על שיפור האינטימיות בינהם תחושת חיבור חזקה יותר ותשוקה ערה יותר … כל שנשאר זה להיות סקרנים ולהזמין את עצמכם להתנסות.